תקיפת שדה התעופה סייקל

19.01.10
בסיס רמת דוד

מערכה מול סוריה ולבנון, היום השני. במטרה להשלים את העליונות האווירית רביעייה מטייסת 108 "העילית" נשלחה להשמיד את השדה המבצעי האחרון בסוריה, בשדה ממוקמות שתי טייסות מיג 29.

http://www.youtube.com/watch?v=LSLen5mT2PM

 

טייסי הרביעיה:

1. Acef

2. Sharonbh – טייס חדש שהצטרף אלינו לפני כחודש מ-110

3. Echo

4. Elf

המראה ב 10:53 בזמן מבסיס רמת דוד. רביעית ברקים מ 108 עמוסים לעייפה עם שני בידוני כנף ובידון גחון. לוקחים כיוון לנ.צ. חציית קו. בחציית קו ירידה לגובה 300 מעפ"ש מהירות 500 קשר מבנה הגנתי (קרוב). במהלך הטיסה בגובה נמוך מזוהים מספר גדודי אויב המצריכים לבצע סטיות מהמסלול על מנת לא להיחשף לסכנה של חליפה מעליהם.

בהגעה ל IP שני הזוגות נפרדים:

זוג ראשון: נשאר במבנה מדורג, עולה לגובה 800 רגל, מבצע יעף מהיר במהירות 500 קשר מעל המסלולים ומשחרר 6 פצצות חודרות מסלולים בבודדת לאורך כל המסלול – כל הפצצות פוגעות ומחוררות את המסלול.

זוג שני: מבצע סטייה דרומה מהמסלול על מנת לבצע חטף שמאלי להשמדת מטרות בשדה, בנקודה הנכונה מושך הזוג השני לגובה, מזהה את המטרות ומבצע היפוך שמאלי לכיוונם. החטף מבוצע באופן מדויק מאוד וכל המטרות מושמדות.

הערה: רוב התמונות לקוחות מהקלטת ה-ACMI שבה לא נראה החימוש על המטוסים.

כניסה ליעף זוג ראשון:

יציאה של זוג ראשון מהיעף וכניסת זוג שני:

זוג שני משחרר פצצות כ 30 שניות מיציאת הזוג הראשון מאזור המטרה. זמן חשיפת כל מטוס במבנה פחות מ 60 שניות מעל הבסיס. זמן יעף של כל המבנה פחות מ 210 שניות.

כניסה ליעף של 3:

צלילה של 3 וכניסה של 4:

מטרות שהושמדו:
מסלול דרומי עם 6 מכתשים
מסלול צפוני עם 6 מכתשים
מגדל פיקוח מושמד
מכ"ם גילוי מוקדם מושמד
ועוד מספר מטרות משניות קטנות מושמדות

סה"כ: הבסיס יצא לחלוטין מכשירות וניתן לראותו כמושמד.

לאחר היעף יציאה נמוכה מאזור המטרה. לאור שמיים נקיים נסיקה של המבנה לגובה רב על מנת להימנע ממעבר מסוכן מעל גדודי אויב.

נחיתה ברמת דוד.

 

סיכום תקיפה:
שדה תעופה מושמד לחלוטין, 0% מבצעי.
4 מטוסים חזרו הביתה בשלום.

 

 

מסך ברזל

24.12.08
בסיס רמת דוד, 0330

http://www.youtube.com/watch?v=afggksUXqFg

 

חצי שנה עברה מאז התקבלה לראשונה ידיעה מודיעינית מעורפלת שלפיה חיזבאללה פועל להצבת מכ"מ התראה מוקדמת בבקעת הלבנון. פרטים מדוייקים לא היו ברורים אז, אבל היה ברור שמכ"מ כזה יפגע בחופש הפעולה של חיל האוויר בדרום לבנון, ובתנאים הנכונים יכול לספק גם מידע אודות פעילות חיל האוויר בצפון הארץ ומעל הים התיכון. כחודש לאחר מכן "הודלפה" מתוך חיזבאללה לתקשורת הזרה הידיעה – המכ"מ פעיל.

 

 


(לחץ לידיעה המלאה)

ח"א ערך טיסות שמטרתן לאכן במדוייק את מיקום המכ"מ. בתחילה לא התגלה דבר אולם לאחר מספר טיסות נקלטו שידורים שלא היו מוכרים בגזרה . הניתוח העלה כי מדובר במכ"מ התראה מוקדמת ישן מתוצרת רוסית שמסוגל לאתר מטרות בגובה בינוני בטווח של עשרות מיילים. גיחות צילום שנערכו לאחר מכן אישרו את הממצאים האלקטרוניים. ח"א דרש להשמיד את המכ"מ בטענה שהוא יוצר מצב בלתי נסבל מבחינתו ומפר את הסטטוס קוו של פעילותו באזור. אישור מדיני לביצוע התקיפה התקבל לבסוף, חרף מצב נפיץ בחזית הדרומית ובחירות מתקרבות. מטה ח"א הוריד את המשימה לטייסת 108.

שלב התכנון היה שגרתי. התצ"אות נבחנו והתגלה בסיס לא גדול הכולל מספר מחסנים, אנטנת תקשורת ומבני מגורים עבור המפעילים. המכ"מ עצמו היה מבודד משאר המבנים על צלע ההר. בנוגע לאיומים הערכות המודיעין דיברו על כוח בסדר גודל גדוד המאייש את המקום וחמוש בטילי כתף [SA-7 ויתכן SA-14], מקלעים ונשק קל. בנוסף קיים כוח נוסף במוצב חיזבאללה הממוקם כ-4 מיילם מזרחית לתחנת המכ"מ. לאור האיומים שיטת התקיפה שנבחרה הייתה חטף [פופ-אפ] צידי, כשהמשיכה תהיה לנקודת VIP הנמצאת צפונית למטרה. התיישרות תהיה תוך כדי היפוך. הפרופיל הזה מגדיל את גורם ההתפעה כיוון שהוא מאפשר להשתמש בהרי הלבנון כמיסוך מפני המכ"מ ומבטל את הצורך בל"א (פרט לשלב המשיכה הטיסה תהיה מתחת לגובה שבו המכ"מ מוצב). כמו כן החטף הצידי מאפשר זיהוי טוב יותר של המטרה בעין גם לפני ההטיה. כדי לצמצם את זמן החשיפה התקיפה תבוצע בפצצות ש"כ MK-84 תוך הסתמכות על ביצוע מדוייק של הטייסים והמידע המודיעיני. החדירה תבוצע בגובה 300 מעפ"ש ומהירות 500 קשר. זמן הטיסה המתוכנן בתוך לבנון היה 4 דקות. המטוסים ישאו בנוסף לפצצות בידון גחון וזוג פנתרים.

יום הע' נקבע לבוקר יום רביעי, 24.12.2008. זמ"מ – 04:30.

 

 

חלוקת מבנה ומטרות:
1.איתי מכ"מ
2.שגיא מכ"מ
3.אסי מחסנים
4.עמית אנטנת קשר

 

 

 

 

ערב המשימה. מוציאים במבצעים עדכון מזג האוויר אחרון שצופה תנאים נוחים מעל המטרה והולכים לישון לכמה שעות. אין התרגשות מיוחדת.

ב-03:30 ארבעתינו ישובים וחגורים בקוקפיטים. החורף שהגיע השנה באיחור מורגש היטב ברמת דוד ובדת"ק יש 7 מעלות ורוח מקפיאה. הסרבלים לא בדיוק מחממים ואנחנו ממהרים להניע, ולו רק בשביל החימום. כמה לחיצות מסביבי כדי לפתוח דלק, חשמל ואוויר וקליק על START 2 – המתג הקטן מעיר את הענק מאחורי. הסל"ד מטפס ביציבות לאזור ה-20% ואני מקדם את המצערת מעבר ל-DETENT הסרק. עכשיו דס"ל מוזרק למנוע ומד טמפרטורת ה FTIT חולף על פני 600 מעלות. לי עדיין קר… ב-70% סל"ד אפשר להפעיל חימום סוף סוף ולהתחיל לעבוד. אני מרים את המתגים בצורה אוטומטית ועם עליית האוויוניקה מפעילים קשר ועוברים לתדרי הטיסה והמגדל. ה-INS מתכייל ובינתיים בדיקות להגאים, לחץ הידראולי בשתי המערכות, דיחוס, מנוע עד 80%, מעצורי אוויר. הכל תקין. אנחנו מזינים נתונים בהתאם למה שהועבר בתדריך. CARA 200, MSL 12000, בינגו 2500, VIP בכיוון 066 מהמטרה ומרחק 14000 רגל. מכ"מ על STBY בינתיים. שחרור פצצות בזוג, CCIP. מעבר לא-א לבדוק תקינות והזמזום של הפנתרים נשמע באוזניי, מוזיקה של ממש. עשר דקות לתחילת הסעה.

 

המגדל מאשר הסעה ל-15. אני מוריד בלם חניה ומקדם מצערת בעדינות. החופה יוצאת מהדת"ק ראשונה והבסיס הכמעט דומם נגלה. פניה חזקה שמאלה לעבר 15. שגיא מסיע אחרי ואסי ועמית בהמשך. אנחנו שולחים כמה עקיצות מתבקשות בקשר כדי להפיג את הדממה. עדיין מותר. בתוך עצמינו אנחנו מדמיינים את המטרה, תוואי השטח מסביב, המבנה הספציפי של כל אחד ואיפה הוא ביחס לאחרים. תיכף נפריע להם לישון. בינתיים רק מסיעים על קו צהוב ב-20 קשר. "אחד מאט", אני מודיע לפני הפניה האחרונה לנקודת ההמתנה. הדקות עוברות ואנחנו מתיישרים בדירוג על 15. אורות הניווט וה-ANTI COLLISION המהבהים של ארבעתינו יוצרים מופע מנצנץ, לפחות לעוד כמה דקות. יש אישור המראה ואנחנו פותחים מבער. "פלפל", מועברת ההודעה ארבע פעמים בקשר בהפרש של חמש שניות. המבערים שופכים אור על האספלט הקר.

 

 

60 שניות אחר כך כולם במבנה ראש חץ. אנחנו מטפסים ל-5000 רגל ופונים מזרחה עבור הלג הראשון של הטיסה. מחלקים גבהי סריקה במכ"מ והכל נראה נקי. מאחור רמת דוד מתרחק והרי הגליל מזדקרים צפונית אלינו. אנחנו צולחים את הכנרת ב-450 קשר לכיוון הגולן. כאן מסתיימת השגרה.

 

"אורות, מכ"מ, מפסקים". אנחנו פונים צפונה, מנמיכים ל-300 רגל ומעלים מהירות. נעלמים אל תוך הלילה. חציית הקו כמתוכנן במורדות המערביים של החרמון. 8 טון פצצות עושים דרכם ב-500 קשר לאיקס מסומן במפה. המגל"מ (מגלה מכ"מ) מצפצף קלות ומספר על F-16 שטס מאחורי. אני מבקש לוודא בשנית שכל המכ"מים כבויים. ככל הנראה מדובר במטוס אחר. ממשיכים צפונה. הנוף של של דרום לבנון עוצר נשימה ומדהים כל פעם מחדש. ההרים אמנם מקשים על הטיסה הנמוכה אבל בוא בזמן חוסמים את האפשרות לגילויינו. נותרו שניות לפנייה לכיוון ה VIP. אני מכריז מעבר למבנה טורי ופונה מערבה.

 

העיגול של VIP ממורכז בתע"ל. מצב אוויר-קרקע. המגל"מ מצייץ ומצביע על מכ"מ חיפוש היישר מלפנים. שלום לך. הפיפר רץ מעל ההרים. 3 מודיע שאין לו קשר עין עם 2. שגיא מאשר שהוא עדיין מתמקם במבנה. דקה למשיכה… קדימה… ממתין לאישור שכולם בטורי. 25 שניות… כולם במיקום. "מוצים-נורים, אחד מושך!".

אני זורק את המצערת קדימה עד לסוף המהלך ("ברזל בברזל", אמר על זה פעם טייס מוכר בהתייחסו למיראז') ומושך במבער מלא, 5.5G עד ל-70 מעלות אף. המטרה נגלית מייד בשעה 10 כמתוכנן. כולם מושכים אחד אחרי השני. גשם של נורים ומוצים יורד על ההר ומעוור את העיניים, חיישני אינפרא-אדום ומכ"מ. בשיא הגובה היפוך אלכסוני לשמאל כדי להתיישר בצלילה. בבת אחת השמים מתמלאים פיצוצים כתומים – מסתבר שבני דודינו העבירו לאזור תותחים. אני מתריע לשאר המבנה, שסביר להניח שקשה היה לו לפספס את העניין בכל מקרה, וממשיך להתרכז בכוונת. עכשיו רק דבר אחד חשוב. אני זוכר היטב איפה אמור להיות המכ"מ ומחפש אותו בצלע ההר. הגובה יורד. 6000, 5000… איפה הוא?? שוב ושוב אני מנסה לאתרו ביחס למגדל המים שהיה דרומית אליו, כ-500 מ'. פתאום הוא נגלה מאחורי גיא. תיקון כיוון אגרסיבי ונקודת המוות עליו. פיקל. שבירה. 3 מודיע שחרור. 4 מודיע שחרור. מה קרה ל-2? הנה, הוא הודיע עכשיו.

 

פנייה לנ.צ מילוט. צריך לחזור לריכוז מהר ולטיסת מבנה בגובה נמוך. אסי ועמית בזוג השני סוגרים עלי ב-600 קשר, שגיא מעט דרום מערבה ומתקן על פי ה HSD. כעבור חצי דקה לכולם יש קשר עין. 2 מודיע שהפצצות לא הושלכו. אני מאמין שהפגיעות שלי היו טובות ומקווה שהמכ"מ הושמד לגמרי (על פי התכנון שנינו היינו צריכים לתקוף את המכ"מ). פחות חשוב עכשיו, כולם מתרכזים רק בכינוס למבנה ובחציית קו דרומה. עוד דקה עוברת ואנחנו במבנה. אני מתרכז בניווט וסומך על המבנה מאחור שיחפו ויסרקו את הקרקע כדי למנוע הפתעות. לשמאלנו נגלה זוהר עמום, עדות לזריחה המתקרבת. מלפנינו כבר רואים את האורות של קריית שמונה.

חוצים גבול וממשיכים בטיסה נמוכה עוד כמה מיילים עד נ.צ 6. בהגעה אליה משיכה לשיוט ב-5000 רגל, מאטים ל-450 קשר. נוצרים מפסקים, מדליקים אורות ומכ"מ. שוב חוצים את הכנרת, הפעם בטיסה מערבה. המתח טיפה יורד אבל כולם מצפים לתחקיר כדי לראות איך תפקדנו. עוברים לתדר המגדל ומקבלים את מסלול 15 לנחיתה. אנחנו עוברים למבנה מדורג ימני לקראת הקפה שמאלית ומתיישרים לצלע מתה.

*בנקודה הזאת מס' 2 (שגיא) מתנתק עקב תקלה טכנית, אנחנו נחתנו בנפרד.

 

 

אחרי הנחיתה הסענו לדת"קים וכיבינו מנועים. נשמע מה יש למודיעין להגיד. האישור התקבל – הפגיעות היו מדוייקות. המכ"מ הושמד לחלוטין, כמו גם המחסנים והאנטנה. מטרות נוספות הושמדו עקב ההדף, ובכל המתחם נותר עומד רק מבנה מגורים בודד שניזוק אף הוא. במהלך היעף עצמו נוסף לתותחים ככל הנראה שוגרו טילי כתף שהחטיאו עקב מסך הנורים. מס' 2 לא השליך פצצות בגלל מפסק חימוש שעבר מחמוש לנצור בזמן שבין חציית הקו ליעף עקב תכנות לקוי של ה-HOTAS. הבעיה תוקנה כחלק מהמסקנות.

פרטים טכניים שעלו בתחקיר: הגענו למטרה בהפרש של 29 שניות מהזמ"מ. מס' 3 שחרר פצצות 11 שניות אחרי מספר 1 (10 לפי הספר), מס' 4 שחרר 7 שניות אחרי 3 (5 לפי הספר).

 

 

 

 

 

 

 

 

האיום המבצעי והמודיעיני על חופש הפעולה של חיל האוויר בצפון הוסר. הרוחות עכשיו לוקחות אותנו למקום אחר, בדרום… עד הפעם הבאה.

 

 

הקלטת קשר מלאה [53 ד']

מטס יום העצמאות ה-61

29.04.09
בסיס רמת דוד

 

http://www.youtube.com/watch?v=yuRfYQpi020
מומלץ להפעיל HQ
 

מדינת ישראל הוקמה לפני 61 שנים. העם היהודי, לאחר תלאות רבות, התיישב בחבל ארץ קבוע שעליו הוא נדרש להגן מאז 1948.

להקרנת כוח אולי אין ביטוי ישיר יותר מאשר מטוס קרב – אבל כל אחד ואחת מאיתנו יכול לעשות הרבה למען המקום שהוא חי בו, בין אם במהלך השירות הצבאי (בכל תפקיד) ובין אם מחוצה לו.

חג עצמאות שמח!

 

 

לחץ להגדלה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שגרת האימונים בטייסת

יוני 2008
בסיס רמת דוד

מיום הקמתה טייסת "העילית" שואפת לטוס בצורה המציאותית ביותר מרמת הנהלים בטיסות ועד להתנהלות כמסגרת. בתוך כך אנחנו מבצעים בצורה רציפה טיסות אימון שמטרתן העלאת הרמה ותרגול טקטיקות.

 

 
 

 

הלו"ז החודשי בטייסת מתעדכן בתחילת כל חודש וכולל רשימת טיסות ושיבוצים עבור השבועות באים. האימונים מבטאים את אופיה הרב-משימתי של הטייסת ומשלבים תקיפות אוויר-קרקע, בעיקר במטווח בנגב, לצד קרבות אוויר (בודדים \ זוגות) באזורים מוגדרים.

 

 

 

האימונים נבחרים מתוך מאגר אימונים קבוע מקיף. לפני כל טיסה מבוצע תדרוך ע"י המוביל ולאחריה תחקיר בהשתתפות כלל חברי המבנה. בסיום נכתב דו"ח מוביל, מועלה למטה הטייסת והופך זמין לכולם על מנת להפיץ את המסקנות.

 

 
 

 

בסוף כל חודש מבוצעת שיחת סיכום בהשתתפות כלל חברי הטייסת שבה נידונים נושאים בולטים שעלו במהלך החודש, צפי לחודש הבא ונושאים כלליים. בנוסף נידונה הפעילות המבצעית שמבוצעת בנפרד לאימונים.

 

 

 

 

להלן מובאים סרטים שהוקלטו משתי טיסות אימון. מומלץ להוריד את הסרטים, ברזולוציה גבוהה וסאונד איכותי, דרך הקישורים . מובאת בנוסף גירסה זמינה לצפייה ישירה מ-YouTube.

 

קרב אוויר זוגות

 

 

 
http://www.youtube.com/watch?v=ZGcvNTY8eW4

 

אימון תקיפה עם פצצות מונחות לייזר

 

 

 

http://www.youtube.com/watch?v=eCrV5hoh790

רגל ציר

09.06.08
בסיס רמת דוד, 0550

למעלה משבע שנים סובלים תושבי הדרום באזור עוטף עזה מירי בלתי פוסק של רקטות ופצצות מרגמה. לאחרונה הצטרפו אל סבלם גם תושבי אשקלון ובכך סימלו עליית מדרגה ביכולתם של ארגוני הטרור, ובראשם החמאס, להשליט אימה וכאוס על אזרחים בכל זמן ובכל שעה, ביום ובלילה. הערכות המודיעין הרבות שמתקיימות באופן סדיר לא רואות באשקלון כאיזשהו גבול ליכולת הפיתוח של רקטות הקסאם מצד ארגוני הטרור והשב"כ צופה שעם המשך הזרמת האמל"ח לרצועה דרך מעבר הגבול הפרוץ עם מצרים – חמאס ישכלל את יכולתו ויוכל תוך פרק זמן לא ארוך לכלול גם את קרית גת, אשדוד ומקומות נוספים בטווח איומי הרקטות שלו.

צה"ל בכלל וחיל האוויר בפרט, נלחמים יום יום ברצועה ופועלים ללא הרף כדי לפגוע כמה שיותר וכמה שניתן בארגוני הטרור בדגש על פגיעה ביכולות הייצור והשיגור של הרקטות השונות ואמצעי הירי תלולי המסלול. על טייסת 108 הוטלה המשימה לפגוע במחרטת רקטות קסאם 175 מ"מ בצפון רצועת עזה, הממוקמת בלב אזור מגורים צפוף כחלק מהניצול הציני שעושים ארגוני הטרור באזרחיהם שלהם.

בשעת בוקר מוקדמת, מתוך תקווה שהרחובות באזור המטרה יהיו ריקים יחסית מעוברי אורח תמימים, יתקוף מבנה בן שני מטוסי F-16 מהטייסת את המחרטה באמצעות פצצות זרעית מונחות לייזר במשקל טון פצצה. אני נבחרתי להוביל את המבנה כשאייל (Gomez) ישמש כמספר 2.

הטייסת השלימה אימון מקיף במטווח בדרום בתרגול שימוש בפצצות זרעית מונחות לייזר ולכן ישנה כשירות מלאה של הטייסים למשימה. תצורת המטוסים שנבחרה הייתה:

2 פצצות זרעית GBU-10
2 טילים מונחי חום AIM-9M
1 בידון גחון נתיק

המטוסים ימריאו מרמת דוד ויטוסו טיסה של כ-80 מייל אל עבר המטרה. הטיסה עצמה, מרגע ההמראה ועד הנחיתה, אמורה לקחת לא יותר מחצי שעה.

נתיב הטיסה:

 

המטוסים יטוסו ב-420 קשר ובגובה 19 אלף רגל במבנה מדורג כשמספר 2 בשעה 4 של המוביל. בהגעה לנ"צ 4 (נ"צ לפני מטרה) יכנסו הלכה למעשה המטוסים לשטח אויב ועל כן יכבו את כלל אורות המטוס, יפעילו משבשים ויחמשו את המפסקים. לאורך כל היעף יש לשחרר מוצים ונורים. על פי תכנון הטיסה המוביל יתקוף את המטרה באמצעות פצצה בודדת כאשר מספר 2 ננעל בעצמו גם כן על המטרה ומוכן בכל רגע לתקוף בעצמו אם וכאשר יתעוררו בעיות ביעף ההפצצה של המוביל. כמו כן על מספר 2 לחפות על מספר 1 ולבדוק איומים מהקרקע ומהאוויר.

ע"פ דו"ח המודיעין שצורף לתדריך הטיסה – ישנה סבירות גבוהה לירי מהקרקע בצורת ירי נק"ל (בעיקר AK-47) וירי מקלעים (בעיקר מקלעים קלים 7.62 מ"מ). בנוסף ישנה סבירות גבוהה שעקב הגבול הפרוץ הוברחו לרצועה אמצעי לחימה מתקדמים יותר, בעיקר טילי כתף מונחי חום מסוג SA-14 שגובה התקרה שלהם הוא 18,075 רגל. על כן חשוב מאוד לשמור על גובה של 19000 רגל לאורך כל הטיסה ובייחוד לאורך כל יעף ההפצצה, כשמלאכת זיהוי המטרה והנחיית הפצצה אליה גוזלת חלק ניכר מחלוקת הקשב של הטייס. בכל מקרה של זיהוי שיגור טילים מהקרקע יש לנטוש את היעף ולהתחיל בתמרוני התחמקות תוך שחרור אמצעי הטעיה. אם השיגור זוהה לאחר שחרור הפצצה בשלב ההנחיה שלה, יש להנחות אותה במהירות אל אזור פתוח (למשימה נלמד אזור הדיונות שנמצא מעט מזרחית לבניין המטרה, ייקרא בשפה משותפת "הדיונה") ולהתחיל בתמרוני התחמקות ושחרור אמצעי הטעיה. ביעף התקיפה עצמו יאטו המטוסים ל-380 קשר על מנת לאפשר זמן זיהוי מטרה מיטבי.

לאחר יעף התקיפה יפנו המטוסים אל עבר נ"צ מילוט (נ"צ 6), יגבירו מהירות חזרה ל-420 קשר ובהגעה לנ"צ ינצרו מפסקים, ידליקו אורות ויכבו משבשים. לאחר מכן ימשיכו המטוסים אל עבר רמת דוד.

בניין המטרה עצמו ממוקם בקומפלקס בניינים שמכיל בתוכו, פרט למחרטה, מפעל בגדים, בניין משרדים, בית מגורים פרטי ובית ספר יסודי. בניין המטרה נמצא בקצה המזרחי של הקומפלקס וזהה בצורתו לבית המגורים הפרטי, אשר צמוד אליו.

קומפלקס המטרה מכיוון היעף (180), בניין המטרה מוקף בעיגול אדום:

 

באזור המטרה קיים קומפלקס נוסף, זהה בצורתו, לקומפלקס שבו נמצא בניין המטרה. הקומפלקס הנוסף נמצא מערבית לקומפלקס המטרה, בערך כ-1.5 ק"מ ממנו.

חשוב ביותר לזהות את הקומפלקס הנכון. זיהוי ותקיפה של הקומפלקס "התמים" יגרום לפגיעה קשה בחפים מפשע. מניעת פגיעה באזרחים חפים מפשע היא נכס צאן וברזל במשימה זו ועל כן נשתמש בבניין נוסף כאמצעי זיהוי לקומפלקס המטרה: מעט צפונית לקומפלקס המטרה ישנו בניין בולט בשטח שניצב באופן אלכסוני לשאר הבניינים באזור, בניין זה נקרא בשפה משותפת "האלכסוני". חובה עלינו לזהות את הבניין ובעזרתו לזהות את קומפלקס המטרה. אם לא נזהה את הבניין, עלינו לבצע יעף נוסף.

 

בנוסף, עקב המשקל הגדול של כל פצצה ישנה סכנה שמבנים סמוכים יפגעו מההדף. לפיכך עלינו לשים את הצלב ב-TGP על חלקו המזרחי של הבניין כדי לנסות ולהסב כמה שפחות נזק סביבתי.

תצ"א מטרה מוצפנת (360), בניין המטרה מוקף בעיגול אדום, "האלכסוני" מוקף בעיגול שחור:

 

אנחנו מתכנסים לתדריך מסכם לפני העליה למטוסים. כל אחד מאתנו שינן היטב את פרטי המשימה. התדריך עובר כמו שצריך עם בקיאות מלאה של שניינו בפרטים. אני מזכיר שהבסיס החלופי, אם משהו יקרה למטוסים, הוא חצור בתדר 117X ב-TACAN. בינגו נקבע ב-2500 לברות וגובה טיסה מינימלי ל-200 רגל. אני פורס את הפרופיל שיש לתכנת: זוית הטלה 0 מעלות, פצצה בודדת (1SGL), לא לשכוח להעביר את פוד ה-TGP מ-STBY ל-AG ולחמש אל מפסק הלייזר עם חימוש ה-MASTER ARM. לאחר סגירת פינות אחרונות אנחנו ניגשים למטוסים.

השמש נמוך בשמיים וזו שעת בוקר מוקדמת מאוד כשאנחנו מתחילים את תהליך ההתנעה.

 

לאט לאט המטוס שלי מתעורר לחיים – הסל"ד מתחיל לטפס ואתו נדלקות המערכות החשמליות של המטוס. אני מדליק את התע"ל ומתחיל בכיול מערכת הניווט האינרציאלית. אני מכוון את תכנית המוצים/נורים לתכנית 4 ואנחנו מבצעים בדיקת קשר ודלק. בתכנות הפרופיל אין בעיות מיוחדות וכל מה שנותר לחכות לסיום כיול ה-INS.

 

 

כששעון הכיול של ה-INS מראה 8.1 אנחנו מוכנים לתזוזה. אני בודק מעצורי אוויר ומאזנות ומבקש מהמגדל רשות הסעה. אנחנו מקבלים את מסלול 15 שנמצא בקצה הצפוני של הבסיס ומתחילים להסיע.

 

 

יש לנו עוד זמן עד שנצטרך להמריא. בעצירה לפני העליה למסלול אנחנו מדליקים מכ"ם ומחכים. לאט לאט השמש מתחילה לטפס במעלה השמיים והאור מתחיל להתחזק. אני מציץ בקוקפיט לוודא שלא שכחתי להדליק שום מפסק ומסתכל לראות האם הנתונים בתע"ל נכונים. עכשיו הגיע הזמן להמריא. אני מבקש מהמגדל רשות עליה למסלול והמראה ואנחנו מתיישרים על מסלול 15 כשאייל נמצא מימיני. אני מודיע על פלפל והמטוס מתחיל להאיץ על המסלול. אייל פותח מבער 5 שניות אחריי. עקב המשקל הכבד שתלוי על המטוסים אני מתחיל למשוך רק ב-180 קשר. 10 מעלות אף והמטוס באוויר. אני מקפל את הגלגלים ואנחנו טסים אל עבר נ"צ 2 תוך כדי שאנחנו מטפסים לגובה 19000 רגל. אני מודיע על העברת תדרים לתדרי הטיסה. כ-5 מייל לפני נ"צ 2 אנחנו מיוצבים בגובה השיוט ושומרים על מהירות של 420 קשר כמתוכנן.

 

הטיסה מתקדמת במהירות – נ"צ חולפת ונ"צ 3 מגיעה מהר אחריה. ממש לקראת ההגעה לנ"צ 4 אני מודיע על כניסה לשט"א ואנחנו מכבים אורות, מפעילים משבשים ומחמשים מפסקים. מיד לאחר מכן אנחנו מאטים ל-380 קשר וחולפים את נ"צ 4. אני מתחיל לחפש את המטרה בפוד הלייזר. אני מזהה אותה במהירות, ממש מעל ל"אלכסוני" ובודק שהציפור חוצה את קו הכוונת של הפצצה בתע"ל ושאני בגובה ובמהירות הנכונים. אני שם את הצלב ב-TGP על חלקו המזרחי של בניין המטרה כפי שנקבע בתדריך ואנחנו מתחילים לשחרר אמצעי הטעיה. אייל מתחיל לחפש שיגורים מהקרקע תוך כדי שהוא מזהה את המטרה בפוד שלו. עיגול הפיפר מגיע ואני מתחיל ללחוץ על הפיקל. כשהקו האופקי הקטן מגיע לציפור הפצצה משתחררת.

 

מיד לאחר מכן אנחנו מתחילים בפנייה מדודה אל עבר נ"צ מילוט כשאני מוודא שזוית המטוס לא מסתירה לפוד ההנחייה את המטרה. עקב הרצון למנוע פגיעה בחפים מפשע פוד הלייזר נמצא כל הזמן במצב AREA כדי שיהיה אפשר להסיט את הפצצה במהירות לאזור פתוח במקרה הצורך. עקב כך אני שם לב כל הזמן שהצלב נמצא על המטרה ולא הוסט ממנה. אני מכריז 10 שניות לפגיעה. הפצצה פוגעת בצורה מדוייקת ואני מכריז "אלפא".

 

עם ההגעה לנ"צ 6 אנחנו מדליקים אורות, מכבים משבשים ונוצרים את מפסקי החימוש. אנחנו חוזרים לטיסה ב-420 קשר ופונים חזרה צפונה אל עבר רמת דוד. אני עורך בדיקת דלק ותקלות במטוס עם אייל והכל בסדר אצל שניינו. אני שואל את אייל אם הוא זיהה שיגורים מהקרקע והוא עונה לי שלא – המודיעין הוכיח את עצמו כמדוייק.

כשאנחנו מגיעים לאזור הבסיס אנחנו משנים את התדרים חזרה לתדר המגדל ומנמיכים לקראת הנחיתה. הנחיתות עוברות ללא אירועים מיוחדים ואנחנו מתחילים להסיע אל עבר הדת"קים.

 

כשאנחנו מגיעים אנחנו מתחילים לכבות את המטוסים ומחליפים התרשמויות. אייל אישר את הפגיעה שלי במטרה וכל שנותר עכשיו הוא לראות את התצלומים לאחר התקיפה. התצלומים מאשרים שהפצצה פגעה במדויק בחלקו המזרחי של בניין המטרה ולא גרמה נזק למבנים הסמוכים. לא התקבל דיווח על פגיעה בעוברי אורח והמשימה מוכתרת כהצלחה מלאה.