גיחת אמנעה בדרום לבנון – מבט אישי

20.3.2010
בסיס רמת דוד

 זהו היום השני ללחימה, הסורים שוטפים את הלבנון מצפון וזורמים דרומה, כוחות צה"ל מנסים נואשות לבלום את זרימת הכוחות אך כמעט ללא הצלחה.
חיל האוויר סיים כמעט את משימתו העיקרית בהגנת שמי המדינה וייצור עליונות אווירית ונמצא בשלב המעבר משימתו השניי – אמנעה וסיוע לכוחות הקרקע.
במסגרת משימות האמנעה הוטלה על טייסת 108 משימת תקיפת כוחות קרקעיים  בדרום הלבנון.

התעוררתי מוקדם בבוקר, משום מה הרגשתי שלא ישנתי היטב את מעט השעות שניתנו לי, בראשי הפכתי את פרטי המשימה שוב ושוב, כוחות האויב קרובים לכוחותינו, תחושת הדה-ז'וו של יום כיפור עטפה את כולנו והרגשנו ששוב אנו נלחמים על הבית. לאחר אין ספור גיחות הגנה אווירית הצלחנו סוף סוף לייצר את העליונות לה ייחלנו ועתה עלינו לשנס מותניים ולסייע לכוחות הקרקע השחוקים מהלחימה הארוכה בה הם עסקו בבלימת הסורים החותרים דרומה.

 

 

 

 

הבוקר, עם הזריחה נטוס לדרום לבנון ונבצע אמנעה לכוחות הקרקעיים, שותה קפה ובינתיים מתקבץ הצוות המיועד, שרון, איתי וירון,  צוות מעורב של טייסים וותיקים וצעירים יחסית שאך לא מזמן הגיעו לטייסת. מתדרכים, עוד לגימה מהקפה, סיגריה ויוצאים למטוסים. מתיישב בתא, מתחיל את רצף ההנעה ומחזיק אצבעות שכל המחוונים יהיו בתחום הירוק, תפילתי נענית והמטוס שמיש, בודק מול שאר המבנה וכולם מדווחים – "שמיש" !, מצדיע לראש הצוות ומתחיל בהסעה, מבט חטוף לאחור וכל המבנה אחרי. מסיעים אל המסלול, ברקע קריאות בקשר של מבנים נוספים מהבסיס הנמצאים עמוק בתוך המשימה שלהם. ממתינים לפני המסלול, מטוסי הבסיס מתחילים לחזור לנחיתה ואני ממתין בקוצר רוח לצאת לדרך…… מבט אחרון ללוח המחוונים, מקבל אישור מהמגדל וקדימה אל המסלול. מתיישרים במבנה מדורג, מצערת עפה קדימה, "ברזל בברזל" המבער ניצת, המכה המוכרת בגב והמטוס הנאמן שלי מתחיל להתגלגל בכבדות קדימה……… 180 קשר, אף מעלה, והמטוס מנתק מהמסלול…..זהו, מכאן כבר אין דרך חזרה.

 

 

 

מתחילים לרוץ צפונה תוך טיפוס לגובה 16, החבר'ה מתיישבים בזריזות במבנה התקפי, ואני מודיע למס' 3  להתפצל לחיפוי א"א כך שיאפשר לי ראש נקי לחפש את כוחות האויב. תוך כדי אני מבקש תמונת מצב מהיב"א הצפונית. הבקר מודיע על זוג מיג 23 שמגיע מצפון מזרח ובו"ז 3 מודיע לי כי הוא ו- 4 לוקחים כיוון ליירוט המיגים. 2 ואני ממשיכים לחפש את כוחות הקרקע כאשר הבקר צועק:"מיג 23  15 מייל כיוון 030 חם", מסתכל ב-HSD, ולוקח מיידית את 2 לאיגוף המיגים ותמיכה בזוג השני…..3 ו-4 מודיעים כי המיגים נמצאים בכוונות ומה שנותר הוא להמתין לאות השיגור. בינתיים 3 מאבד נעילה ו-4 שהיה בחיפוי עליו לוקח את המיג המוביל. אני שחיפיתי עליהם משגר יחד עם מס' 4, ולמרבה ההפלא הפנתר החטיא (האמת שהשיגור נועד להכניס את המיג לתמרון הגנתי ולמנוע ממנו לשגר על 3) לשמחתי – 4 הצליח להפיל את המיג שלו וכמו שזה נראה – המיג השני התקפל הביתה.

 

 

מודיע למבנה לחבור ולכנוס דרומה על מנת להתארגן לפני הכניסה מחדש ללבנון, בדיקה קצרה מעלה כי מצב הדלק מספיק לכניסה חוזרת. 3 מודיע כי המיג הצליח לשגר עליו בטרם הוא הופל והוא (3) השליך את כל המטען על מנת להתחמק. מבצע הערכת מצב זריזה, חוזרים למשימתינו העיקרית -לסייע לחיילים שם למטה. 3 ו-4 חוזרים לגובה 20 לחפות עלינו, בינתיים אנו מזהים את כוחות האויב ואני נכנס לתקיפה, מבצע יעף אחד עם מצררים ומדליק מס' רכבים תוך כדי חיפוי של 2 שיושב גבוה, יוצא מהיעף ומתחיל לחפות על 2 שנכנס ליעף, נראה טוב אבל, מה לכל הרוחות קורה כאן, 2 צולל וצולל אבל הפצצות לא משתחררות, קיבינימט אני מסנן לעצמי, למטוס שלו יש הסטוריית תקלות השלכה ואני מקווה שדווקא עכשיו הוא לא מתעתע בנו עם תקלה נוספת…… 2 מודיע על יציאה וכניסה נוספת, שוב הפצצות לא משתחררות…….3 מזהיר אותנו כי מתקרב איום מצפון והוא יוצא עם 4 ליירוט…..מבט זריז במכ"מ ומתברר כי האיום מכיל רביעיה, זיהוי ראשוני מגיע מ-3 – מיג 21. אוסף את 2 ולוקחים כיוון לאיום לסייע ל-3 ו-4, משום מה האיום לא מתייחס אלינו וטס ישירות דרומה….מעניין אני אומר לעצמי ומתחיל לחפש מטוסים נוספים שמא מכניסים אותנו למארב, לא מוצא כלום ומתאם עם 3 חלוקת מטרות, שבינתיים שלח את 4 לאיגוף מצפון. תוך כדי התמרון 1 מצליח להשיג יתרון על אחד המיגים ואז מתברר –  מדובר למעשה במפציצי סוחוי 17 בכיוון ישירות לחיפה! עקרונית הם אינם מהווים אין עלינו אבל, במלחמה כמו במלחמה – לא מפספסים הזדמנות פז כזו להפיל. תמרון זריז של 1,2 ו-3 ואנו מפילים את כל הרביעיה כאשר אני רושם לעצמי שתי הפלות, יפה אני חושב, עכשיו נותר ללכת לרוקן את הפצצות על האויב שלמטה ולחזור הביתה. נו, ואיך אפשר בלי שמרפי יתעורר ויכה בנו שוב ?! 4 מודיע בינגו….מסתכל במפה, הנה אנו לייד בירות ו-4 בלי דלק, מודיע ל- 3 לאסוף אותו ולחזור הבייתה לנחיתה תוך שיקול דעת בהשלכת מטענים. בינתיים 2 חובר אלי ומודיע שהפצצות לא השתחררו עקב מפסק מאסטר שהיה קר. תקלה, אבל נטפל בזה אחר כך… אנחנו נכנסים שוב, זורקים פצצות על קבוצת רכבי אויב, מדליקים עוד כמה מדורות ונוסעים הבייתה.

 

 

 

מתחיל להתארגן לנחיתה….הידיים רועדות מעודף אדרנלין, מבצעים מעגלי המתנה יחד עם 3 שחובר אלינו בינתיים ומחכים ש-4 ינחת ויפנה את המסלול, לשמחתי לא עוברת דקה והוא מודיע כי הוא מסיע לדת"ק, נוחתים ומסיעים לדת"ק, מחנים את המטוס, בד"ח כיבוי, פותח את החופה ונותן לרוח הבוקר הקרירה לייבש את הזיעה שהצטברה תחת הקסדה……מנסה לצאת מהתא אבל הרגליים רועדות מהמאמץ….. המכונאי עוזר לי והנה אני למטה לוחץ ידים עם חברי המבנה, ונכנסים לתחקיר. עוברים בפירוט על מהלך הטיסה וההפצצה. באשר ל-2, הוא שכח לחמש מפסק מאסטר בחצית קו, כנראה שתרמה לזה ההתרגשות של גיחה מבצעית ראשונה. הוא קיבל נזיפה רצינית, ולמרות שלא היה לי נעים לעשות את זה לטייס טוב, בטוח שזה לא יחזור בשנית. יצאנו מהתחקיר, ואני מקבל הודעה מהמבצעים כי התקיפה זרעה בהלה בקרב הכוחות הסוריים שעצרו את התקדמותם. אין לי ספק כי זו רק תחילת הדרך והדרך אל הניצחון עדיין ארוכה.